על הדרת נשים והקצנה חילונית
הרב יוני לביאז שבט, תשעג18/01/2013יכול להיות שזו על החוברת חיברה את התשבצים? הוספתי כלאחר יד, "לא נראה לי", הוא השיב בנחרצות, מבלי לקלוט את האירוניה הסמויה, "היא בלונדינית...".
תגיות:יהדותהדרת נשיםנשיםהפרדהדחפתי את עגלת הקניות העמוסה קדימה והתקרבתי לעבר הקופה. מימין ומשמאל ניצבו לראווה דוכנים גדושי מתוקים. הם קרצו בצבעוניות מתוקה להורים השבויים בהמתנה בתור, ובעיקר לילדים המחפשים תעסוקה לְלִסְתַם המשועממת. בין הררי הקלוריות נחו להן חוברות תשבצים, סודוקו, ושאר שעשועונים שנבראו להריגת זמן. די היה במבט חטוף כדי לעמוד על תופעה מעניינת. שער החוברות, ללא יוצא מן הכלל, היה מעוטר בתמונה של דוגמנית בלבוש תמציתי וחיוך רחב וצחור שיניים. לא יכולתי להתאפק ושיתפתי את העומד לפניי, בחור צעיר ונטול כיפה, בסימן השאלה הגדול שניקר במוחי. "תגיד, יש לך מושג מה הקשר בין הגברת הפרושה בשער לתשבצים שמאחוריו?". הוא קימט את מצחו ומבט מופתע ריצד בעיניו. ניכר היה שמעולם לא חשב על הלינקג' המוזר. יכול להיות שהיא זו שחיברה את התשבצים?" הוספתי כלאחר יד, בטון תמים כמידת האפשר. "לא נראה לי", הוא השיב בנחרצות, מבלי לקלוט את האירוניה הסמויה, "היא בלונדינית...".
מי באמת מקצין?
"ההקצנה הדתית" מפרנסת את כותרות העיתונים בעת האחרונה במינון גובר והולך. 'הדרת נשים', אוטובוסים מחולקים, הפרדת מדרכות. "התחרדות" קשה (ה' ישמור), המאפילה אף על איום הגרעין האיראני, הולכת ופושה במחננו. הלכות צניעות, שמעולם לא היו פופולאריות במיוחד, מוצאות את עצמן מותקפות שוב ושוב, ומוצגות כדבר חשוך, פרימיטיבי ולא מוסרי. המושכים במקלדת מתחרים ביניהם בהשתלחות ובהשחרה של הציבור הדתי/חרדי ורבניו.
אלא שכאן צריך האדם החושב לעצור לרגע את ההיסחפות אחר ריצת האמוק הזו, ולהפנות לרגע את המבט לכיוון השני. התרבות המערבית מדברת בלי סוף על כבוד האישה, קידום מעמדה ושיוויון בין המינים. אולם אין כמותה שחוטאת יותר מכל בדיוק בדבר אותו היא מעלה על נס. 'הַחְפָּצַת' נשים והפיכת גופן למוצר מקדם מכירות תוך קביעת נורמות לבוש אכזריות שמכריחות נשים להופיע בציבור בצורה שמבזה את אישיותן ואת כבודן, הן חלק אלמנטרי מהתרבות הזו. הסיפור שפתחנו בו הוא קצה קרחון של ים של תופעות שהטרגדיה הגדולה היא שפשוט התרגלנו אליהן ולכן אנחנו לא מזדעזעים כל יום מחדש. כמה נורא לחיות בתרבות שבה גוף האישה הפך לאמצעי שיווק ולכלי שכנוע מסחרי. רק תחשבו מה זה אומר על הנשים המשתפות פעולה עם ההשפלה הזו, ומה זה אומר על הגברים שכדי לשכנע אותם לקנות מוצר צריך להצמיד לו תמונה של בחורה מעורטלת. מה שברור הוא שהמחיר של תרבות הפריצות וההפקרות קשה מנשוא. הנתונים הכואבים מלמדים שכל אישה שלישית נתקלה או תיתקל במהלך חייה בהטרדה או פגיעה מינית. הנגע פושה עד הרמות הבכירות ביותר במערכת הפוליטית והמשטרתית כפי שנוכחנו לבושתנו בחודשים האחרונים... תרבות של מתירנות, הפקרות מינית, אובדן התמימות מגיל צעיר ופריצת גבולות, גם אם במסווה של נאורות וקידמה, היא דבר שלא ניתן להתחמק מההשלכות שלו. תרבות שמעלה את ערכי הפרט והחופש הבלתי מוגבל שלו על חשבון ערכי המשפחה והלאום, את טיפוח הקריירה והמימוש העצמי על חשבון בניית בית, זוגיות ואימהות, משלמת מחיר מטורף של מעל שלושים אחוזי גירושין, בגידות, בתים הרוסים וילדים מפורקים. רק חסר הילד הקטן שיקום ויזעק: 'תתעוררו, חייבים לעצור את הטירוף הזה. המלך עירום!'.
ריאקציה חרדית
הנורמות ההלכתיות שמדברות על הפרדה, על איסור שמיעת קול אישה ועל שמירת נגיעה נראות לכם מוגזמות והזויות? אין בעיה. רק עשו טובה, לפני שאתם מתנשאים, מלגלגים ומטיפים, פשוט הסתכלו במראה. אם יהיה לכם האומץ לעשות את זה, אתם עלולים לגלות שהדמות שניבטת משם מעוררת גועל ובחילה לא פחות מזו שאתם מנסים לצייר בצד השני. ה'הקצנה החרדית' היא ריאקציה פשוטה ל'הקצנה החילונית'. כשנשים מסתובבות בחצי עירום ברחובה של עיר, יהיו כאלו שיתעקשו על מדרכות נפרדות. מי גרוע יותר? מה יותר מוגזם? זה כבר עניין של טעם אישי כמו גם של השקפת עולם. מה שברור הוא שכולנו מפסידים מזה. הנשים, הגברים והילדים שגדלים בחברה מוקצנת ומבולבלת כל-כך. הסחרחורת שנזרקנו אליה כולנו בשבועות האחרונים צריכה לעורר את שני הצדדים לחשבון נפש. הדרת נשים אינה רק חטא של קיצוניים-חרדים. חוטאים בה באותה מידה קיצוניים-חילוניים שגוזלים מהאישה את ערכה כנשמה טהורה הברואה בצלם אלוקים, והופכים אותה מאישיות בעלת רגשות, רצונות וצרכים, לגוש בשר ולאובייקט. דווקא ההלכה היהודית המסורתית, זו שלא דיברה על אוטובוסים נפרדים, אך בהחלט דיברה על גבולות ברורים בקשר בין המינים, היא היחידה שיכולה להחזיר את השפיות ואת הבריאות הנפשית. היא עוזרת לשמור על איזון נכון בין גוף לנפש ולאפשר קיום של חברה ומשפחה, של פרט ושל כלל, מבלי לרמוס את אחד הצדדים בדרך. לא תמיד אנחנו מבינים את הכול, ויודעים מה עומד מאחורי כל פרט שלה. אך בדבר אחד אנחנו בטוחים. היא עובדת! היא הקרקע היחידה שעליה יכולים לצמוח אהבת אמת, נישואים יציבים ומאושרים וילדים בריאים בנפשם שיש להם אבא ואמא הנשואים זה לזו. האלטרנטיבות לשני הצדדים פשוט מזויפות מתוכן.